מתכון לעצלנים – אטרקציות במצפה רמון | לינה ואוכל:
לאן נוסעים? מצפה רמון
מי נוסע: זוג פלוס שתיים, גילאים 4 ו-7
איפה ישנים במצפה רמון: וילה19
מתי נוסעים? אנחנו נסענו בסופשבוע באמצע נובמבר 2019
איפה אוכלים במצפה רמון: מסעדת Innsense, מאפיית לשה, פאב הברך, חץ בשקט
מה עושים במצפה רמון: מרכז המבקרים מצפה רמון, המנסרה, אבן רוח מים, חולות צבעוניים, חוות האלפקות.
מזג אוויר במצפה רמון בנובמבר: חולצה קצרה בשמש, ארוכה בצל ובלילה קר מאוד.
מצפה רמון בשורה אחת: במרחק של כמה שעות נסיעות תגיעו לאחד הנופים הכי עוצרי נשימה שיש לנו בארץ. פשוט תסעו ותודו לי אח"כ.
וכדי שיהיה לכם נוח, כל המקומות שביקרנו בהם עם לינקים לGoogle maps כדי שיהיה לכם קל להגיע אליהם.
וחשוב לי להגיד, מבחינתי טיול מוצלח הוא טיול שלא רק הילדים נהנים ולכן אנחנו דואגים לבחור מקומות שגם אנחנו נהנה בהם – בינתיים עובד יופי 🙂
מצפה רמון – יום 1:
לא הייתי במצפה רמון מכיתה ח', המקום שלוקחים כמעט כל תלמיד בארץ עם בקבוק זכוכית שממלאים בו חול צבעוני בשכבות. אבל בתור ילדים אין שום סיכוי שאפשר להבין את גודל הפלא היפה הזה. נשבעת שהרגשתי שאני מינימום בקניון האדום בארה"ב.
בנובמבר 2019, ארזנו שתי ילדות ומזוודה ונסענו למצפה רמון לשני לילות. זה היה אחרי שבוע עמוס במיוחד שאני ועמית היינו כל אחד עסוק בעבודה שלי מהבוקר ועד שתיים בלילה.
יום לפני הנסיעה עוד לא היינו בטוחים איך נצליח לנסוע מרוב עומס ואפילו עוד לא הספקנו לבדוק אטרקציות במצפה רמון. אבל לשמחתי, קבענו את החופשה הזו מראש ואין דרך אחרת לעצור את מירוץ החיים ופשוט להיות וזה בדיוק מה שעשינו. כל כך קל להישאב לחיים וברגע שעושים את זה כל כך קל גם לעצור. זה עניין של בחירה ואיזון וצריך לזכור לעשות את זה (רושמת לעצמי לזכור את הטיפ של עצמי).
אני ועמית טובים בלחכות לרגע האחרון וגם את האריזות שלנו התחלנו שעה לפני שהיינו צריכים לאסוף את עלמא ושחר אז דחפנו הכל למזוודה ויאללה איסופים ונוסעים.
השעה הייתה שלוש בצהריים והתכנון היה להגיע קצת אחרי שש, לשים את הדברים בוילה וללכת לאכול משהו. אבל תכנונים לבד ומעשים לבד, תאונה בכביש 6 (לא עלינו) עיכבה אותנו מאוד ובמקום נסיעה של 3 שעות לקח לנו 5 שעות כולל עצירה במקדונלד למלא קצת את הבטן באוכל לא בריא בשעה שכבר היינו אמורים לאכול ארוחת ערב. את הילדות שיעשענו בעזרת יצירות, סיפורים בספוטיפיי (אליפות!), ספרים וקצת נשנושים.
אז אמנם הגענו למצפה רמון רק בשמונה אבל זה היה בול לארוחת בוקר באזור המרכזי שלהם עם כל מיני פאבים, בית קפה ומסעדות חביבות. הכל פשוט וכולם כל כך נחמדים.
כשיצאנו מהאוטו היה כבר לילה והיה כל כך קר שלא הבנו מה היכה בנו, רצנו מהר מהר לתוך מסעדת innsense ומיד הזמנו בירה כדי להתרווח רגע. וכן, הבירה הייתה קרה למרות הקור. (ביום אגב, היינו עם חולצה קצרה בשמש וארוכה בצל.)
והשילוב של בירה ושש בש בכלל עושה תחושה של חופש. 
האורחה הייתה קצת יקרה לטעמי בתמורה למה שקיבלנו אבל היה טעים ובעיקר בול במקום אחרי הנסיעה שלנו ואחרי פאייה, לחם עם ממרחים ופסטה ובמרחק של 2 דק נסיעה (אפשר גם ברגל) הגענו לוילה19, הבית שלנו לסופש הקרוב.
את פנינו קיבלה בחורה צעירה וחביבה שהסבירה לנו כל מה שהיינו צריכים לדעת אבל תכלס, הבית מאובזר בכל מה שצריך ומעוצב בטוב טעם עם חשיבה על כל הפרטים הקטנים גם לנו וגם לילדות.
כל הבית מוקף בפינות חמד עם שולחנות וכסאות והרבה צמחיה.
על השולחן חיכו לנו בקבוק יין ווופלים טעימים של לואקר
המטבח היה מאובזר (ונקי) לחלוטין
בארונות חיכו המון משחקים לילדים
היו שני ארוניות מלאות ספרי קריאה, רמקול שאפשר לחבר לטלפון
כמויות של מגבות ונייר טואלט (חשוב!) והכל היה נקי ומצוחצח עם ריח של כביסה נקייה.
אחת משתי הספות בסלון נפתחו למיטה זוגית שם הבנות ישנות עם שמיכות פוך מפנקות.
אה! ואחד הדברים שאני אוהבת במקומות שאנחנו ישנים בהם זה כשיש תריסים שנסגרים עד לאטימה מוחלטת כך שאור לא נכנס והסיכוי שהבנות יתעוררו מוקדם בגלל האור הוא קטן.
אז חשבתי. שחר שבכל יום רגיל צריך לגרד אותה מהמיטה, התעוררה ליום חדש בשש ורבע בבוקר. סליחה, שש ורבע בלילה. ההתרגשות מהחופש איי גס.
מצפה רמון – יום 2:
בבוקר כשיצאנו החוצה גילנו חצר עם בריכה ושער שננעל כדי שהילדים לא ייכנסו
ועוד פינת חמד עם שולחן עגול מעץ ומקום לשים את האוכל כמו בופה.
וכשעולים למעלה חיכתה לנו עוד מרפסת גג עם שולחן וכסאות והכל מעץ שמתשלב בול עם הנוף. אפילו כיור יש שם ומלא משטחים לשים אוכל.
הבית הזה שירת אותנו כל כך מצוין והמחיר שלו ממש שווה – 1280 שח לשני לילות בסופשבוע. בית כזה במרכז הארץ היה עולה הרבה יותר והמיקום שלו מצוין שזה חשוב לא פחות אז אם בא לכם קצת שקט, נוף מדברי כובש במחיר סבבה תהיו ספונטנים, תזמינו וסעו!
לא רחוק מהוילה, בינהשאר, נמצאת גם מאפיית לשה שהתור שהיה שם רק גורם לך לרצות לחכות בסבלנות. יש שם מאפים כל כך מיוחדים וטעימים החל ממאפה קנמון שנראה כמו מיני קיורטוש, מאפה גבינה מתוקה עם פטל ויש כמובן גם קפה. לצהריים ארזו לנו גם מאפה ירקות שורש בחלב קוקוס (וואו!), ומאפה עדשים שחורות וטחינה (עוד וואו) וגם סלט טעים בקערה (תענוג שלא צריך לחתוך ולהכין לבד). סגרנו פינה.
יש הרבה אטרקציות במצפה רמון אבל הראשון והפשוט חובה בעיני הוא לבקר במרכז המבקרים של מכתש רמון שם צפינו יחד בסרטים שמסבירים על המכתש וגם על החיים של אילן רמון. אמיתי? מרגש ועצוב עד דמעות.
בסוף הסרט האחרון נפתח הוילון ומולנו נפרש המכתש. וואו, נשבעת שלא זכרתי את הגודל והיופי הזה – בכל זאת עברו כמה וכמה שנים (אתן לכם לנסות לנחש כמה :-))
מסתבר שממש ליד מרכז המבקרים נבנה מלון בראשית שבאופן מדהים מתמזג עם הטבע וממש לא מפריע לנוף. שחר הסתכלה על המלון ושאלה אותי אם אלוהים בנה אותו, חשבתי לעצמי שיש סיכוי שלאלוהים היה יד בדבר 😀
משם נסענו למנסרה שזה שטח ענק של כמות אדירה של אבנים שנראות כמו קורות עץ שנפלו מנגרייה ענקית. היינו כמעט לבד בטבע הענק הזה.
זה באמת לא להאמין כמה עוצמה יש לגודל ולשקט הזה.
ואם כבר מדבר על אטרקציות במצפה רמון יש אירוע קהילתי שמתקיים פעם בחודש בטבע המדברי המדהים הזה והפעם היה פסטיבל מוסיקה נסיינית. דמיינו נבל, צ'לו, כינור, חצוצרה ועוד על רקע הטבע המטורף הזה עם האקוסטיקה הזו. אבל בפועל המוסיקה איך לומר בלי להעליב אף אחד הייתה פחות לטעמי או כמו שעלמא הגדירה באופן מדויק – מוזר. צירוף משונה של צלילים שלא עשו לי נעים באוזן. אבל המאפים שקנינו בבוקר עשו לי נעים בבטן – good enough 🙂
את/ה צריך/ה להיות מחובר כדי לכתוב הודעה. התחברות